חוקרים רבים בחנו את גיל ההתבגרות ובדקו היבטים שונים שלו. מחקרים בתחום התקשורת, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, קרימינולוגיה, כלכלה ועוד התעמקו בסוגיות שונות של גיל ההתבגרות ומי שעתיד לכתוב עבודה אקדמית בנושא גיל ההתבגרות עלול לתהות מה עדיין לא נחקר. ובכן את השאלה הזו אפשר לשאול על כל תחום מחקרי אבל הבשורה המשמחת היא שהמציאות משתנה כל הזמן וסוגות חדשות עולות ונחקרות כל העת. מהסיבה הזו אין סוף לתופעות שניתן לחקור ולשאלות המחקריות שניתן לשאול.
עבודה אקדמית תמיד מגיעה מנקודת מבט מסוימת – מדעי החברה, מדעי ההתנהגות, תקשורת, חינוך ועוד. לכן אין תשובה אחת לשאלה מהו סמינריון בנושא גיל התבגרות. השאלה היא תמיד מה התחום שממנו אנחנו חוקרים. מחקרי גיל ההתבגרות בנושא תקשורת למשל יכולים לחקור את השימושים של בני נוער בפלטפורמות תקשורת שונות כמו אינטרנט, טלוויזיה או טלפון חכם. מחקרים מתחום החינוך כמו עבודת סמינריון בחינוך, יבחנו סוגיות שקשורות למערכת החינוך ובני נוער- רפורמות חדשות, שינויים במערכת, שימוש בטכנולוגיה במערכת החינוך ועוד.
כיצד לכתוב עבודה סמינריונית בנושא גיל ההתבגרות?
כתיבת עבודות אקדמיות מתנהלת בצעדים קטנים. היא מתחילה בבחירת נושא וניסוח שאלת מחקר, ממשיכה ביצירת ראשי פרקים ולאחר מכן בקריאת חומר אקדמי. הדבר החשוב ביותר כאשר אנחנו מדברים על כתיבת עבודות אקדמיות הוא תמיד להישאר צמודים וממוקדים לשאלת המחקר. קל מאד לחרוג ולהתרחב לנושאים נוספים, אולם בסופו של דבר העבודה האמתית היא ברירה של עיקר וטפל ומציאת החומרים הרלוונטיים לעבודה שלנו.
מהסיבה הזו בקריאת חומר עיוני למשל עלינו לזכור מהי שאלת המחקר שלנו ומה בדיוק אנחנו צריכים לחלץ מהחומר התאורטי. מאמרים רבים עוסקים במגוון רחב של נושאים או בנושאים שקרובים לנושא המחקר שלנו. לפיכך, אם למשל אנחנו ניגשים אל כתיבת סמינריון שמשווה בין אלימות של קבוצות גיל חשוב שנחלץ מתוך מאמרים רק את ההיבט הזה ונתעלם מהיבטים מגדריים למשל.
מה שיטת המחקר המקובלת בעבודה זו?
עבודות סמינריוניות שעוסקות בנושא של גיל ההתבגרות יכולות להיות עבודות סמינריוניות עיוניות שבהם נביא טענה מחקרית שמסתמכת על סקירת ספרות ארוכה ורחבה. בעבודה מהסוג הזה לא נבצע מחקר אלא נסתמך על הספרות ולכן חשוב להציג ספרות רחבה, מקיפה ועדכנית. אפשרות אחרת היא לכתוב עבודה כמותנית שבודקת קשר בין משתנים. זה יכול להיות למשל הקשר בין מסוגלות עצמית לתכנון העתיד בקרב בני נוער, או השוואה בין הרגלי הפנאי של בני נוער מקבוצות גיל שונות. בעבודות מהסוג הזה נעביר שאלונים כמותניים סגורים ונבצע ניתוח סטטיסטי.
אפשרות שלישית היא מחקר איכותני שבו נערוך ראיונות עומק עם מורים, הורים או בני הנוער עצמם כדי לבחון סוגיה מסוימת: עמדות הורים לגבי שימוש בסמארטפון של בני נוער, עמדות בני נוער לגבי פעילויות פנאי וכן הלאה. אפשרות רביעית ומוצלחת ביותר היא לשלב בין מחקר איכותני שכולל ראיונות עומק ולגבות אותו בשאלונים. מחקר כזה נחשב תקף יותר ובעל יכולת הכללה טובה.
