פרדיגמת המחקר האיכותני יוצאת מנקודת הנחה שלא ניתן למדוד תופעות תרבותיות וחברתיות בכלים מדעיים אובייקטיביים ולפיכך החוקר הוא חלק מהמחקר ומעצם פעולת החקירה הוא משפיע ומהווה חלק מתוצאותיו.
כיצד מבצעים שיטות מחקר איכותניות?
כתיבת סמינריון איכותני דורשת חשיבה מעמיקה והתבוננות עומק על תופעה נחקרת. החוקר צריך במחקר מסוג זה לגלות פתיחות וגמישות עם יכולת לבחון את הממצאים במבט על תוך התעמקות וירידה לפרטים. מדובר על מהלך של קדימה ואחורה שבו כל הזמן החוקר חוזר לממצאים ומתבונן עליהם שוב מנקודת מבט קרובה ככל שניתן לעיני הנחקרים.
מה הם הכלים הנדרשים לביצוע עבודות מחקר איכותני?
כלי מחקר לביצוע עבודות מחקר איכותני הם רבים ומגוונים ולכל אחד מהם יתרונות וחסרונות. כך למשל ראיונות מעניקים לחוקרים איכותניים אפשרות להתבונן על עולמם של הנחקרים ולהבין דרך עיניהם תופעות שונות ולעמוד על השקפת עולמם. החיסרון הוא בכך שלא ניתן לבצע מספר רב של ראיונות ולכן יש להקפיד ולבחור מרואיינים שיוכלו להאיר על התופעה ולתארה באופן מעמיק.
שיטה אחרת היא תצפית שבה החוקר מתבונן על התופעה הנחקרת בזמן אמת ומסיק מתוכה תובנות. זו יכולה להיות תצפית על מורה בכיתה במחקר שעוסק בשיטות הוראה למשל או התבוננות על משחק בגן הילדים. כאן החיסרון הא בפרשנות של החוקר שעלולה להיות שונה מעמדת הנחקרים.
שיטה שונה היא קבוצות מיקוד שבה אוספים יחד אנשים שקשורים לתופעה הנחקרת ומקיימים ביניהם דיון מונחה כדי לעמדו על מגוון הדעות. התוצאה היא הפריה הדדית ושיח סביב התופעה, אולם במקרים רבים אנשים משנים או מטים את תשובותיהם כחלק מהלחץ הקבוצתי. בחירת כל המחקר נעשית לפי שאלת המחקר, אילוצים בשטח ותמיד מומלץ לשלב כמה כלים כדי להעשיר את המחקר.
מדוע צריכים להשתמש בשיטת מחקר איכותני לעבודות סמינריון?
עבודות סמינריון נכתבות כדי להעשיר את עולם הידע האקדמי, לעומת עבודות מחקר איכותני המבקשות להוסיף על הידע הקיים ולהתבונן על תופעה ייחודית שטרם נחקרה או שנחקרה בהקשרים שונים ומנקודות מבט של אוכלוסיות או תרבויות אחרות. במקרים רבים עושים שימוש בעבודות לתארים מתקדמים בשיטות מחקר איכותניות כדי להשלים או להחריב ממצאים כמותניים ובכך להעניק לעבודה נופך ייחודי ומעמיק יותר. סמינריון איכותני לדוגמא עשוי לסייע להבין את פרדיגמת המחקר האיכותני שאינה תמיד נהירה וברורה.
מבנה כתיבת עבודת מחקר איכותני
שער העבודה | שער העבודה יהיה מודפס בעמוד נפרד עם לוגו של המוסד האקדמי ויכלול את נושא העבודה, שמות כותבי העבודה, מספרי הזהות של כותבי העבודה ותאריך ההגשה. כמו כן יכלול השער את שם מנחה הקורס. |
תקציר פסקה מיושרת לשני צדדים. 100 – 200 מילים בלי מראי מקום
|
היקף התקציר- עמוד אחד ( 100 – 200 מילים) ויש לכלול בו את כל המרכיבים הבאים:
|
תוכן העניינים |
יובא בעמוד נפרד אחרי השער של העבודה ויכלול את כותרות הפרקים ופרקי המשנה בסדר בו הם מופיעים בעבודה, בלוויית ציון מספרי העמודים של כל פרק. על שמות הפרקים ופרקי המשנה לבטא את תוכנם. |
מבוא
|
יש לכלול במבוא את כל המרכיבים הבאים בסדר להלן:
|
סקירת הספרות |
מטרתה של סקירת הספרות להסביר את שאלת המחקר (המופיעה בסופה) ולהוביל אליה בצורה ברורה ומושכלת יש לתאר את הידוע בספרות על כל אחד מהמשתנים שבחרתם לחקור, תוך התבססות על מאמרים רלבנטיים ואינטגרציה של הידע הנוגע לשאלות המחקר. יש לציין את המקור המדויק של כל מחקר המוצג בסקירה הספרותית, בשלב זה יתחיל כל אחד לעסוק במחקר ובכתיבה של פרקי העבודה עצמם, או לפחות של חלקם. במהלכו תכירו ותאספו מקורות מסוגים שונים, הנוגעים לשאלת המחקר שבה ברצונכם להתמקד, |
המתודולוגיה שיטת המחקר |
פרק שיטת המחקר בנוי מפתיח (ללא כותרת) וארבעה סעיפים. כללי הכתיבה שלהם להלן: סעיף א: משתתפים ושדה המחקר בשתי הפסקאות אין להזכיר שמות ופרטים מזהים של המשתתפים, של מקומות ושל בתי ספר. יש להציג שמות בדויים, אזורים (צפון הארץ) וסוג בית הספר (למשל ממלכתי דתי במרכז הארץ) סעיף ב: כלי המחקר
סעיף ג: הליך המחקר ואתיקה סעיף ד: ניתוח הנתונים בפסקה הראשונה מציגים הסבר על דרך ניתוח הנתונים. בפסקה השנייה מציגים הסבר על שלבי הניתוח וביסוסו באמצעות מחקר רלבנטי ועדכני. לסיים את הסעיף בתמצית הממצאים שעלו מניתוח הנתונים (לתאר בקצרה את הקטגוריות/ התמות) ולהפנות לנספח השלישי(נספח 3)ובו דוגמה קצרה לניתוח נתונים. |
ממצאים – פרק תוצאות המחקר.
|
פרק הממצאים בנוי מפתיח (ללא כותרת) ו-3-5 סעיפים הכתובים בשיטתיות. כללי הכתיבה שלהם להלן: הפתיח (ללא כותרת) כולל הסבר כיצד בנוי הפרק (על פי הקטגוריות/התמות או כל סדר הגיוני אחר) ואחריו הפניה לסעיפים שיוצגו בפרק(בסעיף הראשון יוצגו… בסעיף השני יוצגו…וכן הלאה) סעיפי פרק הממצאים כתובים בשיטתיות ובסדר שמדווח עליו בפתיח:
פרק הממצאים כולו יסתיים בסיכום של הממצאים המרכזיים |
דיון, סיכום ומסקנות |
מטרת הדיון היא לתת פרשנות והסברים לממצאים העיקריים של המחקר (מוטב להתמקד ב-3-4 ממצאים מרכזים), ולאופן בו הם נותנים מענה לשאלת המחקר תוך התייחסות לסקירת הספרות. אפשר להוסיף בדיון מחקרים עדכניים שלא הופיעו בסקירת הספרות, בתנאי שהם רלבנטיים לממצאי המחקר |
מגבלות המחקר – יתרונות וחסרונות של המתודולוגיה (על בסיס התוצאות). |
תת פרק זה יכלול הערות לגבי היתרונות והצדדים החזקים של מתודולוגית המחקר וכן את החסרונות והצדדים החלשים של המתודולוגיה. |
ביבליוגרפיה |
הרשימה תהיה מפורטת, מסודרת על פי סדר הא”ב של שמות המשפחה של המחברים, עדכנית וממוספרת. יש לכלול ברשימה רק מחקרים שיש אליהם התייחסות בעבודה עצמה |
נספחים
|
בחלק זה נוסיף את השאלון שאיתו בוצע המחקר + פלט הניתוח שביצענו. |