עולם האקדמיה חוקר תחומים רבים ובהם גם תחום התרבות והאנתרופולוגיה. מקצועות לימוד רבים כמו תקשורת, אנתרופולוגיה, קרימינולוגיה, סוציולוגיה ודומיהם עוסקים בשאלות על תרבויות ועל רב תרבותיות מנקודות מבט שונות. עבודת סמינריון העוסקת ברב תרבותיות מבקשת להתבונן על תרבויות שונות ולהשוות ביניהן או לחקור היבט מסוים בתוכן. זה יכול להיות בתוך מדינה, חברה או קבוצה.
מהן הדרישות בעבודות סמינריוניות מסוג זה?
עבודות סמינריון ככלל מקפידות על כללי האקדמיה ובהן גם עבודות שנוגעות בתחומי הרב תרבותיות. זה כולל הקפדה על כללי ציטוט וזכויות היוצרים, שימוש במושגים אקדמיים ומתן הסבר מוכח ומעוגן בספרות, כתיבה בגוף ראשון שהיא תמציתית ומדויקת, כתיבה בפסקאות בעלות חלוקה הגיונית, היצמדות לתיאוריה ולגוף הידע הקיים וכתיבה בגוף שלישי ללא תובנות אישיות אלא רק מתוך החומר האקדמי הקיים. בהקשר של עבודה סמינריונית ברב תרבותיות חשוב במיוחד להימנע מהנחות מקדימות או משימוש בסטריאוטיפים. הספרות המקצועית מציעה תיאוריות רבות בתחום הרב תרבותיות והיא המצע שעליו יש להסתמך בכתיבה בנושא זה.
מה מבנה העבודה בד”כ?
מבנה של עבודה סמינריונית ברב תרבותיות דומה לכל סוג של עבודות סמינריון והוא כולל מבוא, סקירת ספרות, גוף המחקר, דיון, סיכום וביבליוגרפיה. במקרה שמדובר על עבודה עיונית גוף המחקר אינו נדרש ואז הסקירה הספרותית תהיה רחבה יותר. במקרה של עבודה אמפירית יש לפרט את כלי המחקר, הליך המחקר, האוכלוסייה הנחקרת ואת התפקיד של החוקר. זה כולל הרחבה לגבי הקשר של החוקר אל האוכלוסייה הנחקרת- האם הוא שייך אליה, האם הוא מכיר אותה מקרוב וכדומה.
מה שיטת המחקר המקובלת בעבודה זו?
עבודות סמינריון שעוסקות בשאלה הרב תרבותית הן על פי רוב עבודות איכותניות שבהן החוקר הוא כלי המחקר. במקרים כאלו ייעשה שימוש בתצפיות על האוכלוסייה, ראיונות עומק, קבוצות מיקוד ועוד. היתרון של הפרדיגמה האיכותנית הוא בכך שהיא מאפשרת להתבונן במט על ומאפשרת לחוקר להפוך להיות חלק מנושא המחקר עצמו. ההיכרות עם האוכלוסייה מהווה אם כן יתרון במקרים כאלו והחוקר אינו נדרש לשמור על ריחוק מנושא המחקר. במקרים רבים תעשה השוואה בין שתי קבוצות או התבוננות על תת תרבות אחת כחלק מהתבוננות על תרבות מסוימת.
טיפים לכתיבת סמינריון ברב תרבותיות
עבודה סמינריונית ברב תרבותיות דורשת יכולת התבוננות והעמקה ולכן כמו כל עבודת סמינריון חשוב לבחור נושא שיהיה קרוב ללבו של החוקר ויעניין אותו במידה הגבוהה ביותר. משום שמדובר על מחקר של אנשים חשוב לבחור נושא שבו החוקר נהנה מנגישות לנחקרים ולא נושא מרוחק. זאת ועוד, חשוב לבחור נושא שקרוב לעולם התוכן של החוקר כדי שיוכל להבין אותו במבט רב ממדי. כך למשל מחקר על האוכלוסייה הערבית על ידי חוקר יהודי עלול להיות משובש כתוצאה מחוסר היכרות עם הנהגים או עם השפה.
